ספורט הוא כמו החיים – מלא באתגרים, בעליות וירידות, בניצחונות ובהתמודדויות. כשנרשמתי לטריאתלון כנרת, דמיינתי את הרגעים של הריצה, השחייה והרכיבה, את הדופק המואץ והסיפוק שמגיע כשחוצים את קו הסיום. אבל הדרך לשם – כמו תמיד – הייתה מורכבת יותר ממה שציפיתי.
הנפילה ששינתה את הכל

בסימולציה האחרונה של הטריאתלון, תוך כדי הריצה, הרגשתי את עצמי מאבדת שיווי משקל – ושנייה אחרי זה כבר מצאתי את עצמי על הקרקע. הכאב היה חד, ההלם אפילו יותר. זה היה רגע כזה שמכניס אותך למחשבות – על הגוף, על הדרך, על השאלה: האם אצליח להגיע לטריאתלון עצמו כמו שתכננתי?

תחושה של דז׳ה וו, טבריה הייתה שוב טובה אלי…

נזרקתי שוב במחשבות לחוויה של מחנה טבריה לפני איש ברזל  בו עפתי הפעם עם האופניים והתחרות התאדתה עבורי !

😳😳😳😳🫣🫣🫣

שבוע של מנוחה, שבוע של הרהורים

המנוחה שנכפתה עליי פתחה פתח למחשבות שלא תמיד נותנים להן מקום. האם הגוף שלי יעמוד בזה? האם הסיכון שווה את זה? השנים חולפות, ההתאוששות קשה יותר, והאתגרים הפיזיים הופכים למורכבים. להביא את הגוף לקצה זו תמיד בחירה – ולפעמים, היא מעלה שאלות חדשות.

אבל דווקא בתוך השאלות, הבנתי משהו חשוב – הגוף אולי מאותת להאט, אבל התשוקה נשארת בעוצמה מלאה.

להפוך כאב ליצירה.

כשהגוף נח, הראש יצר. חשבתי על הדרך, על הקושי, על כל מה שהטריאתלון מסמל – לא רק כמאמץ פיזי, אלא כדרך חיים. דווקא מתוך המקום הזה נולד הרעיון ליצור תכשיט שמנציח את זה.

זה, לא רק תכשיט – זו תזכורת. לכל האימונים. לכל הנפילות. לכל הכאבים – אבל גם לכל רגעי הניצחון, לכל הפעמים שקמנו מחדש, לכל מה שלמדנו על עצמנו לאורך הדרך.  

המבט קדימה – טריאתלון כנרת 4.4

אז האם אהיה על קו הזינוק ב-4.4?

אני עדיין לא יודעת. אבל אני כן יודעת שהמסע הזה לא נעצר כאן. הניצחון הוא לא רק בתחרות – הוא בכל יום שאנחנו בוחרים לקום, לנוע, ולהמשיך קדימה.

📅 אתם מוזמנים להצטרף אליי ב-4.4 בכנרת – ולחגוג את הרוח הבלתי מנוצחת של הטריאתלטים